משמעות המטאפיזיקה (מה זה, מושג והגדרה)

מהי מטאפיזיקה:

המטאפיזיקה היא ענף של פילוסופיה הבוחן את הבעיות המרכזיות של המחשבה הפילוסופית: היותה ככזו, המוחלט, האל, העולם, הנשמה. בשורה זו הוא מנסה לתאר את המאפיינים, היסודות, התנאים והגורמים העיקריים למציאות, כמו גם את משמעותה ומטרתה.

מטרת המחקר שלו היא הלא מהותית, ומכאן הקונפליקט שלה עם הפוזיטיביסטים, הרואים כי יסודותיה בורחים מאובייקטיביות אמפירית.

מבחינה אטימולוגית, המילה באה ממאה היוונית המאוחרת μετὰφυσικά (מטאפיזיקה) שמשמעותה 'מעבר לפיזיקה'.

מקורה של מילה זו מיוחס לאנדרוניקוס מרודוס (המאה הראשונה), שכאשר הזמין את ספריו של אריסטו, לא הצליח לסווג את המרכיבים את המטאפיזיקה בהיגיון, מוסר או פיסיקה, ולכן הוא החליט לשים אותם אחר כך מבין אלה שעסקו בפיזיקה.

עם זאת, המטאפיזיקה ככזו קדמה לאריסטו, והיא מופיעה כבר אצל פילוסופים קדם-סוקרטיים או אצל אפלטון עצמו.

עבור אריסטו, המטאפיזיקה היא הפילוסופיה הראשונה, זו העוסקת בסיבות הראשונות, להיותה ככזו, שממנה נובע ההיבט שהיא תיתן באונטולוגיה.

מצד שני, הוא מתייחס גם לאלוהי, לאלוהים ולמוחלט, שמקורו בקו התיאולוגי והקוסמולוגי, שניצל את הדת הנוצרית עוד מימי הביניים כשבראשם עומדת האקווינות הסמכותיות ותומאס הקדוש.

עמנואל קאנט מצידו, בספרו יסודות המטאפיזיקה של המנהגים (1785), מנקודת מבטו הביקורתית, פיתח מסה חשובה על מוסר החל מהשתקפות המטאפיזיקה כתחום מחשבה הטוען שהוא על גבי החוויה.

עבור קאנט, המטאפיזיקה היא השטח בו עוסקים קרבות התבונה האינסופיים. לאורך אותו קו ביקורתי, היה זה הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר שהגיב כנגד המטאפיזיקה כשחשב בה דוקטרינה של שכחת היותו, באופן פרדוקסאלי מושא ההשתקפות העיקרי שלו מאז אריסטו ואפלטון.

ראה גם

• טלולוגיה. טלולוגית. הפשטה.

נכון לעכשיו, המטאפיזיקה הובילה לפרשנויות מחודשות בעלות אופי מיסטי-אזוטרי, המבקשות לספק תשובות לדאגות הרוחניות שלנו, וקרובות יותר לתחום העזרה העצמית והנסתר, מאשר לזה של הפילוסופיה. קוני מנדז הוא אחד מחבריו הבולטים.

מטאפיזיקה יכולה להיות משמעות גם גישה או נימוק עמוק מדי בנושא כלשהו או נושא כלשהו: "אתה עושה מטאפיזיקה של הכנת קפה".

כאשר המילה מטפיזיקה מופיעה כתואר תואר, היא מצביעה על כך שמשהו שייך או יחסית למטאפיזיקה, למשל: "מה שאומר מחבר זה אמת מטאפיזית". יחד עם זאת ניתן להשתמש בו כדי לייעד שמשהו מאוד אפל, קשה להבנה: "הנשמה היא נושא מטאפיזי."

אפילו השימוש בו יכול להיות בעל עומס משווע כשאנחנו רוצים לתאר משהו כמבלבל או ספקולטיבי מאוד, ללא בסיס מדעי: "אני לא רוצה לעשות מטאפיזיקה בעניין זה, אבל אני הולך לספר לך על זה."

לבסוף, מטאפיזיקאי או מטאפיזיקאי הוא גם אדם שמתיימר או תומך במטפיזיקה: "אני חולה מפוזיטיביזם: אני מכריז על עצמי מטאפיזיקאי."