משמעות חופש הפולחן (מה זה, מושג והגדרה)

מהי חופש הפולחן:

חופש הפולחן או חופש הדת מובן כזכותם של אזרחים לבחור את מערכת האמונות שלהם, בין אם הם דתיים ובין אם לא, כמו גם את הזכות להעמיד את האמונה בפומבי, מבלי שזו תהיה הגורם לאפליה, רדיפה, הפחדה, אלימות, בית סוהר או מוות.

זכות זו מרמזת גם על כוחו של הנבדק שלא להעמיד שום דת או אמונה רוחנית. כביכול, חופש הפולחן הוא זכות צלזיוס, כפי שנאמר בהצהרה האוניברסלית של זכויות האדם ב -1948 ובאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR).

השבתת חופש הפולחן מייצגת התקדמות ביחס להכרזות הסובלנות הדתית למשטרי העבר, דבר שאינו כרוך כמעט בסובלנות קיומם כל עוד אין הפגנות פומביות או משמחות, ובכל פעם שיש כניעה לרשויות פוליטיות.

חופש דת מובטח ברוב המדינות הדמוקרטיות, בין אם מדובר במדינות וידוי ובין אם לא. כדוגמה לכמה מדינות ערכיות שיש בהן חופש פולחן אנו יכולים להצביע: קוסטה ריקה, אנגליה, מלטה, יוון, איסלנד, דנמרק ומונאקו.

עם זאת, לא כל מדינות ההודאה סובלות דתות אחרות, כך שאזרחים מחויבים להירשם לאמונה הרשמית, תחת כאב של כלא או אפילו מוות.

יש מדינות בהן הרדיפה הדתית מדאיגה הן: סעודיה, מצרים, עירק, איראן, לוב, האיים המלדיביים, פקיסטן, אפגניסטן, סוריה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, ניגריה, סומליה, סודן ותימן.

יתרה מזאת, הרדיפה אחר חופש הפולחן עשויה לבוא גם ממדינות לא דתיות כמו סין או צפון קוריאה, מסיבות אידיאולוגיות.

נכון לעכשיו, הקבוצה הדתית הראשונה שנרדפת היא נוצרים, ואחריהם מוסלמים נרדפים, אפילו על ידי הפלגים הקיצוניים ביותר של האיסלאם. את המקום השלישי תופסים היהודים. הינדים, בודהיסטים וסיקים הם גם קורבנות רדיפות, במיוחד במדינות אסיה.

ראה גם:

• סובלנות, דת.