משמעות אנטיספסיס (מה זה, מושג והגדרה)

מהי אנטיספסיס:

אנטיספסיס היא פעולה של הרס או עיכוב של מיקרואורגניזמים (חומרים זיהומיים או פתוגניים) הקיימים ברקמה חיה. חיטוי המילה באה מהשורש היווני נגד אשר אמצעים נגד ו -sepsis כלומר הידרדרות או ריקבון.

הנהלים המשמשים לחיטוי הם למשל טכניקות בידוד, שימוש בבגדים מתאימים, טכניקת זרימה למינרית ושימוש במוצרים אנטיספטיים.

טכניקות אנטיספסיס מחולקות בדרך כלל לשלושה סוגים:

• השפלה: זה מורכב מטאטא שטחי להפחתת נוכחותם של מיקרואורגניזמים, כמו שטיפת ידיים עם סבון. חיטוי: מורכב מהפחתה או סילוק של מיקרואורגניזמים חלקית באמצעות חומרים כימיים כמו אלכוהול. עיקור: מורכב מחיסול מוחלט של מיקרואורגניזמים באובייקט או באזור בשיטות פיזיקליות כמו חום, קרינה או סינון או בשיטות כימיות כמו אתילן דו חמצני, אולטרה מייננת או אלדהידים.

המוצרים המשמשים לחיטוי נקראים חיטוי, המוגדרים כחומרים ההורגים או מונעים את צמיחתם של מיקרואורגניזמים. בין חומרי החיטוי הנפוצים ביותר כיום הם יוד, חומצה בורית ואלכוהול.

אנטיספסיס חשוב מכיוון שכאשר הרקמה או העור החי נשברים, באמצעות שריטה או כוויה, למשל, השבר מאפשר צמיחה של מיקרואורגניזמים בפצע האמור. המיקרואורגניזמים הקיימים על עור בריא כמו חיידקים, נגיפים ופטריות מתרבים במהירות במצב זה.

אספסיס שונה מאנטיספסיס בכך שמדובר בהליכים מונעים המונעים הגעה של מיקרואורגניזמים למדיום. זה נקרא בדרך כלל אספסיס רפואי ומטרתו למנוע התפשטות של חומרים זיהומיים.

עיין במאמר האספסיס.

הניתוחים המזוהמים או asepsis כירורגית למשל הוא השימוש במכשירים מעוקרים, תפרים וביגוד מתאים כדי למנוע פתוגנים הזנת הגוף מופעל גרימת מחלות.