מסביר את ילדותו הקשה בוונצואלה, נזכר עד כמה חשובה אמו בהתגברות על הבעיות שלו ומראה את הצד האינטימי ביותר שלו מול המצלמות, Boris Izaguirre ריגש את כל מעריציו במהדורה האחרונה של התוכנית 'Mi casa es la tuya', מבית 'Telecinco'. מלווה במנחה, ברטין אוסבורן, פתח משתף הפעולה בטלוויזיה את דלתות ביתו, במדריד, בפני המצלמות, כדי שיוכל להראות הגרסה הכי אישית שלו
בתחילה, שליווה את חאווייר סרדה בראשות קרוניקס מרציאנאס, סקר כיצד היו התחלותיו במולדתו ונצואלה, והודה שזה מהווה שלב קשה מאוד עבורו בשל העלבונות והמכות שספג. ה"נימוס" שלוהוא מסביר שהדרך שלו יצרה "אלימות" בקרב עמיתיו, והוא אף זכה להעלבות ברחוב, מעובדים, ש צעקו לו על "פרגן" בדרכו לבית הספר, כשהיה רק "ילד".
מתרגש בעליל מעברו, הכותב גם התוודה על אחת מבעיותיו האישיות ביותר, שהגבילה אותו לאורך כל התפתחותו, דיסלקסיה לגבי קושי זה, הוא אישר כי זה מונע ממנו לקשור נכון את שרוכי הנעליים שלו עד "היה בן תשע", בנוסף להיותו מחסום גדול בלימוד הקריאה שלו, אחת התשוקות הגדולות שלו, שלקח לו הרבה זמן מאסטר "כל כך הרבה שנים" כי "לא יכול היה לעשות סדר".
בבעיה זו הדגיש בוריס את חשיבותה של אמו כדי להתגבר עליה, שישבה לעשות תרגילים עם בנה כדי לעזור לו להתגבר על קשייו."עשינו תרגילים לסגירת מעגל ואף פעם לא הצלחנו לסגור אותו. זה היה זוועה עבורי וגם עבורה", הודה המארח, בין דמעות בעיניו. בנוסף, הוא הודה שמצב זה ממשיך להסב לו היום בעיות, אם כי במידה פחותה, המופיעות בעיקר "כשאני כותב", מה שמוביל אותו להמשיך לזכור את אמו, שחושב ש"לא הספקתי להודות לכל מה שעזר לי".